צריך להאמין? הסבר מדעי על השפעתם של הקריסטלים

הקריסטלים, הודות למאפיינים שלהם, משמשים את המדע והטכנולוגיה הודות ליכולתם לאזן ולהעביר תדרים

סיכום במשפט: כאשר אנו אוחזים בקריסטל, הוא סופג מהאנרגיה שלנו שגורמת כפי הנראה, לתזוזה קלה  של האטומים שמתאזנים ושבים למקומם תוך  שהם משחררים אנרגיה שאנו סופגים אותה . לאותה אנרגיה השפעה על האיזון שלנו.

הצד הטכני…שמתקשר לצד האנרגטי
הקריסטלים-גבישים מורכבים מאטומים, המורכבים מיונים שהם חלקיקים קטנטנים שמורכבים מאנרגיה טהורה וכוללים פרוטונים, ניוטרונים ואלקטרונים.
החיבור בין האטומים, מתקיים הודות למשיכה חשמלית בין יונים שלהם טעינה הפוכה כאשר לאטום נטיה לשמור על איזון בין טעינה חיובית לשלילית:
לפרוטון מטען חשמלי חיובי. לאלקטרון מטען חשמלי שלילי. הניוטרון חסר מטען חשמלי.
החיבור בין האטומים חזק ובדפוס שחוזר על עצמו מה שמאפשר את החזקתו וצורתו של הקריסטל כמו גם את השפעת הקריסטל על השדה המגנטי.
צורת התארגנות האטומים, שהיא מעין רשת, קובעת את מבנה הקריסטל ומכאן הניראות שלו

האיזון המושלם בין טעינה חיובית ושלילית נדרש כדי ליצור גביש, שיתפרק במקרה והאיזון נשבר. לכן, לאטומים נטייה למצוא "חברים" שיאזנו את החוסר או העודף שיש להם בין טעינה חיובית ושלילית.
כאשר מפעילים לחץ על פאה של הקוורץ, האטומים נדחסים אחד כלפי השני מה שגורם להם לפליטה של אנרגיה (זרם חשמלי).
האנרגיה הנפלטת מהקריסטל שונה מזו המוחדרת אליו – ומכאן יכולת ההשפעה עלינו.

עדות לשימוש בקוורץ למטרה זו של העברת זרם, נמצאה בחפירות אריכאולוגיות בהם היו אבני קוורץ שנראה שהם קבלו מכות חזקות על הפיאות.
במדע המודרני, הקוורץ משמש למטרת העברת תדרים (שעונים למשל), הקוורץ מחובר למדידה אלקטרונית ולמעשה מעביר את הפולסים בקצב הנדרש.
החדרת חשמל לקריסטל מביאה להרחבה זמנית של המבנה שהתוצאה היא זרם של אלקטרונים שמציף את השכבה החיצונית לשניות ובכך מרחיק אטומים זה מזה.
הפעלת הלחץ, או החדרת האנרגיה שלנו, משחרר את הקריסטל מהצורך של האטומים להצמד זה לזה בחוזקה. האטומים, הודות ללחץ, נעים לפני הקריסטל. הם משחררים בדיוק את כמות האנרגיה הנדרשת לייצוב השכבה החיצונית.
צורת התארגנות האטומים, שהיא מעין רשת, קובעת את מבנה הקריסטל כאשר ישנם שני סוגים שונים של חיבור לטובת איזון והשפעתם עלינו מעט שונה בהתאם:
– מצב אחד, בו הם חולקים יחד אטום
– מצב שני בו הם משלימים אחד את השני: לאחד יש עודף ולשני חוסר ויחד יוצרים את השלם

המדע הגיע למסקנה שחומר הוא פורמציה של אנרגיה כאשר החלקיקים, הם כלכך זעירים, שהם עוברים דרך חומר- כמו קרני השמש שאנחנו מרגישים אותם גם דרך זכוכית. כך גם מעבר האנרגיה של הגביש למרחב האנרגטי שלנו.
החדרת חשמל לקריסטל בעצם מביאה להרחבה זמנית של המבנה שהתוצאה היא זרם של אלקטרונים שמציף את השכבה החיצונית לשניות ובכך מרחיק אטומים זה מזה.

הקריסטל תמיד באיזון מושלם, כאשר אנו אוחזים בו, הוא סופג מהאנרגיה שלנו, מאזן ומחזיר לנו תדר שהשפעתו על האיזון שלנו. כך שהשינוי למעשה מגיע מתוכנו